המדריך המלא לשימוש בטוח יותר ב-MDMA

למי המדריך מיועד

המדריך מיועד לאנשים שישתמשו בכל מקרה. אין שימוש בסמים שהוא בטוח לחלוטין – הדרך היחידה להיות בטוחים לגמרי היא לא להשתמש.

רשימת בדיקה – 12 שלבים

• אין לכם מצבים רפואיים שהופכים את MDMA למסוכן יותר.
• אתם לא לוקחים תרופות או תוספים שמגיבים עם MDMA.
• החומר נבדק בערכת בדיקה ריאגנטית.
• תוספים אופציונליים מוכנים.
• לא השתמשתם ב-MDMA לפחות כ-5 שבועות (ועדיף הרבה יותר).
• הבנתם את הנחיית המינון.
• שותים 250–500 מ״ל לשעה, רצוי משקאות עם אלקטרוליטים.
• נשארים קרירים כדי להימנע ממכת חום.
• סביבה בטוחה, קרירה וחיובית.
• מודעים לכך ש-MDMA עלול להציף קשיים רגשיים.
• מכירים את סימני מכת החום ושומרים על החברים.
• אומרים בקול את הכוונה שלכם לחברים שאיתכם.

הסיכונים העיקריים

בטווח הקצר:

• חומר שאינו MDMA או MDMA מהול.
• מכת חום ו/או תסמונת סרוטונין – MDMA משפיע על ההיפותלמוס, שמווסת את חום הגוף.
• היפונתרמיה כתוצאה משתיית יתר – MDMA גורם לאגירת מים.
• בטווח הארוך: החמרה זמנית בתסמיני דיכאון בשימוש תכוף; רעילות עצבית אצל חיות מעבדה במינונים גבוהים או תכופים (אין ראיות מבוקרות בבני אדם לפגיעה קוגניטיבית מתמשכת אחרי הפסקה מספקת); ו״איבוד הקסם״ – היחלשות ההשפעה הרצויה לאורך זמן.

מצבים רפואיים שבהם עדיף להימנע מ-MDMA

• מחלת לב וכלי דם
• מחלה של כלי הדם במוח
• לחץ דם גבוה שאינו מאוזן
• היפרתרמיה ממאירה (MH), אנהידרוזיס (חוסר הזעה), מחלת central core או כל מצב שמעלה סיכון למכת חום – כולל חום (פיבר) נוכחי או רגישות ידועה לחום
• נטייה לפרכוסים
• בעיות כבד
• היסטוריה משפחתית: הורה עם היפרתרמיה ממאירה, או קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה שהגיבו רע להרדמה – עלולים להעיד על סיכון ל-MH, ובמקרה כזה עדיף להימנע.

אינטראקציות עם תרופות וחומרים

• מעכבי MAO (MAOI – למשל Nardil, Parnate, Marplan, ואיוואסקה): להימנע אם נלקחו ב-3 השבועות האחרונים – סכנת מוות.
• 5-HTP: יש שמועות שהשילוב מסוכן; אין ראיות איכותיות לכאן או לכאן.
• היפריקום (St John's wort): להימנע אם נלקח לאחרונה – פוטנציאל גבוה לאינטראקציה.
• מעכבי CYP2D6: להימנע אם נלקחו לאחרונה.
• חומרים שמעלים דופק ולחץ דם (חלק מתרופות האסתמה, קוקאין, אמפטמינים, קפאין): סיכון מוגבר לתופעות חמורות.
• DXM (מרכיב בסירופים נגד שיעול), תרופות להפחתת חומצת קיבה ומדכאים (אלכוהול, אופיואידים): זהירות – סיכון לתופעות חמורות.
• פסיכדלים קלאסיים (LSD, ‏2C-B, פטריות הזיה): להימנע משילוב אם חוששים מרעילות עצבית (לפי נתונים ממכרסמים).
• SSRI (כמו Prozac, Paxil, Zoloft): לא דווח על אינטראקציה מסוכנת, אבל כל אחד עלול להחליש את השני. אל תעלו את מינון ה-MDMA כדי לפצות.
• משככי כאבים (אספירין, איבופרופן, פרצטמול): הקפידו במיוחד על כמות המים והמלח – סיכון להיפונתרמיה.

טוהר ובדיקה

לפי ה-DEA, בין 2009 ל-2013 כ-87% מהדגימות שנמכרו כ״מולי״ לא הכילו MDMA כלל – רובן היו ״מלחי אמבט״ (מתילון, מפדרון). מחקר מצא ש-46% מכדורי האקסטזי לא הכילו MDMA בכלל.

ערכות ריאגנטים מפחיתות את הסיכון אך לא מבטלות אותו; אפשר גם בדיקת מעבדה. אם אתם לא בטוחים בטוהר החומר – עדיף לא להשתמש.

תוספים

ייתכן שתוספים מגינים על המוח ואולי מפחיתים את ״איבוד הקסם״. במחקר בחולדות, חומצה אלפא-ליפואית (ALA) מנעה לחלוטין את הפגיעה במערכת הסרוטונין ואת השינויים בתאי הגליה שנגרמו מ-MDMA. הפירוט במדריך התוספים.

תדירות

כמה שפחות. מינימום הפסקה של 3–5 שבועות (בפרוטוקול המחקרי של MAPS לטיפול ב-PTSD ניתנות 3 מנות בהפרש של 3–5 שבועות). הפסקות ארוכות יותר אם השתמשתם ביותר מ-120 מ״ג או יותר מ-3 פעמים בחיים. כלל אצבע אנקדוטלי: כ-3 חודשים בין שימושים – וככל שארוך יותר, בטוח יותר. החוקר Matthew Baggott ממליץ לשמר את השפעות ה-MDMA לשימוש טיפולי אפשרי בעתיד.

מינון

• ההנחיה השמרנית: לכל היותר 1.5 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף לכל הסשן (כולל מנות חוזרות), ובכל מקרה לא יותר מ-120 מ״ג – גם אם אתם שוקלים יותר מ-80 ק״ג.
• בעמוד זה מופיעה גם נוסחה פשוטה יותר – משקל בק״ג ועוד 50 = סך המיליגרמים לסשן – אך היא נותנת מנה גבוהה יותר לאנשים קלים, ולכן מומלץ לדבוק בהנחיה השמרנית.
• לפי מחקר, ההשפעות הרצויות מגיעות לשיאן והלא רצויות למינימום בטווח של 81–100 מ״ג.
• ״רול״ ראשון אמיתי: פחות מ-80 מ״ג.
• אבקה: לשקול במשקל מיליגרמים; אם אין – ״לכתוש, לטבול, לחכות״ (ראו מדריך המינון).
• כדורים: מאצווה חדשה – להתחיל מחצי כדור או פחות.
• מינונים נמוכים חשובים במיוחד בפעמים הראשונות, בגלל אפשרות להיפרתרמיה ממאירה שלא אובחנה.
• אישה קטנת גוף מתה לאחר 500 מ״ג של MDMA בטוהר 91%.
• זמן עלייה: בדרך כלל כ-90 דקות, לפעמים 2–2.5 שעות. אם זו אחת מ-5 הפעמים הראשונות או אחרי ארוחה גדולה – חכו לפחות 3 שעות לפני שאתם מחליטים שזה ״לא עבד״.
• הימנעו ממנות חוזרות (בוסטרים). אם אתם לא מתכוונים לעמוד בהנחיות המינון – לפחות ודאו שהחברים מכירים את סימני מכת החום ושומרים עליכם קרירים.

שתייה ואלקטרוליטים

• רוקדים או חם: עד 500 מ״ל (2 כוסות) לשעה, רצוי חלק ממשקאות עם אלקטרוליטים (משקאות ספורט).
• לא רוקדים: עד 250 מ״ל (כוס אחת) לשעה, רצוי משקה איזוטוני.
• שותים רק מים? אכלו מאכלים מלוחים. גם מי קוקוס הם אפשרות.
• MDMA מגביר צמא מעבר לצורך האמיתי (בגלל ירידה ברוק ועליית חום הגוף).
• סימני היפונתרמיה: בחילה, הקאות, כאב ראש, בלבול, עייפות. שתיית יתר יכולה להיראות כמו התייבשות.
• היפונתרמיה גרמה לחלק ממקרי המוות הקשורים ל-MDMA אצל נשים.

חום

MDMA מעלה את חום הגוף בכ-1°C ופוגע ביכולת לווסת חום. הסיכון קיים גם בפנים וגם בחוץ. ריקוד, סביבה צפופה וחמה ושתייה לא מספקת מעלים את הסיכון. במכרסמים, חום גוף גבוה יותר הגביר את הרעילות העצבית (הרלוונטיות לבני אדם לא ודאית).

סט וסטינג

סביבה חיובית, חברים, מוזיקה שאתם אוהבים ובלי אנשים אגרסיביים. עדיף בבית: קל יותר לעשות הפסקות קירור, לקחת תוספים ומשקאות אלקטרוליטים, לשלוט במוזיקה ולנוח או לדבר בחופשיות. הימנעו מאנשים שגורמים לכם אי-נוחות, מזרים פיכחים ומחברים שיכורים.

מצב רוח ו״טריפ רע״

MDMA עלול להציף בעיות רגשיות. אם אתם מחפשים בעיקר אופוריה, שקלו לחכות לתקופה שבה מצבכם הרגשי טוב באופן יציב. לפי עדויות, טריפים רעים נדירים מאוד, וחוויות שליליות נובעות בעיקר מהשילוב בין המצב הנפשי לסביבה. במחקרים, 19% יותר ממקבלי MDMA לעומת פלצבו דיווחו על חרדה (לא בהכרח טריפ רע).

סימני חירום

מכת חום היא מצב חירום רפואי – התקשרו למד״א 101 וקררו את האדם מיד.

הכירו את הסימנים של תשישות חום ומכת חום ואת מה שעושים בכל מקרה (מפורטים במדריך יסודות השימוש הבטוח). גם תסמונת סרוטונין היא סיכון. בכל מצב חירום – מד״א 101.

כוונה

אמרו בקול את הכוונה שלכם לחוויה, גם אם היא ״סתם ליהנות״. ההמלצה הזו מגיעה מ-Emanuel Sferios, ממייסדי תנועת הפחתת הנזקים בסצנת המסיבות.

המלצות כלליות

• לישון היטב בלילה שלפני ובלילה שאחרי – לפחות 8 שעות, ועדיף 9 ומעלה.
• לפנות את שארית היום ואת כל היום שאחרי להתאוששות.
• לא לנהוג אחרי MDMA (וגם לא אחרי פסיכדלים קלאסיים).
• לנהל יומן: תאריכים, מינונים ואיך הרגשתם.
• לאכול ארוחה מזינה ומשביעה כ-4 שעות לפני; להימנע מהזמנת אוכל בזמן ההשפעה.
• גברים רבים מדווחים על קושי בזקפה במשך כ-6 שעות ההשפעה.
• שיהיה איתכם חבר פיכח או מישהו שאתם סומכים עליו.
• אם אתם משתמשים יותר ממה שתכננתם – דברו עם חברים או פנו לעזרה. MDMA אינו נוגד דיכאון טוב לטווח ארוך.

טיפים לשימוש בבית

עדיף בבית או בדירה שכורה מאשר במקום בילוי: קל להתקרר, להביא תוספים, לשתות כמויות קטנות לעתים קרובות, ויש חופש לבחור מוזיקה, לדבר בשקט ולהתרחק מאנשים אגרסיביים. השתמשו במים קרירים במקלחת או בבריכה, ואם מופיעים סימני התחממות – פנו מיד לעזרה רפואית. משקאות אלקטרוליטים (משקה ספורט ללא סוכר, מי קוקוס) חשובים במיוחד לנשים. מתיחות ויוגה – בזהירות. אם המינון השמרני נראה לכם נמוך מדי, ייתכן שהחומר לא טהור או שאתם צריכים הפסקה ארוכה יותר.

דברים לעשות בזמן ה״רול״

• לבחור בקפידה עם מי אתם.
• להכין פלייליסט של כ-8 שעות.
• מקלות זוהרים או כפפות אור, משקפי עקיפה (דיפרקציה).
• מסטיק, סוכריות קופצות, סוכריות על מקל, פירות יער.
• מסאז׳ר ראש מתיל, ללכת יחפים על דשא או חול, לרקוד.
• לכתוב מכתבים – ולהחליט רק למחרת אם לשלוח אותם.
• מדיטציה, נגינה בכלי, אתרי ציור אינטראקטיביים (כמו weavesilk.com).
• בקבוצה: לשתף סיפורי חיים, לדבר על רגשות, חדרים בעיצוב שונה, קפיצות מסונכרנות, עיסוי גב, חיבוקים ופינוקים.
• בזוג: נשיקות עם קוביות קרח, עיסוי ידיים ורגליים, מין.

טיפים לפסטיבלים

• לשתות לא יותר מ-500 מ״ל לשעה ולשלב משקאות אלקטרוליטים (משקאות ספורט או תמיסות החזר נוזלים). במקור על פסטיבל מסוים צוין יעד של כ-480 מ״ל לשעה ותקרה של 800 מ״ל לשעה; ההמלצה השמרנית כאן היא 250–500 מ״ל לשעה.
• אם שותים אלכוהול – לשלב מים ומשקאות אלקטרוליטים.
• בפסטיבלים רבים יש עזרה רפואית בחינם – אל תהססו לפנות אליה, ועזרו למי שלא מרגיש טוב.
• לנוח גם כשמרגישים מצוין. ״מתחילים נמוך, מתקדמים לאט״.
• לא לקבל סמים מזרים ולא לתת סמים לזרים. ייתכן שיש באירוע שוטרים סמויים.
• אנשים מתו בפסטיבלים – הקשיבו לגוף.
• להתרחק מאש ולהתקרר על הדשא.
• להתכונן להליכה של 16–32 ק״מ ביום.
• אם אי אפשר להכניס תוספים, לקחת אותם (למשל מגנזיום) לפני הכניסה.
• להסתובב בקבוצה קטנה ולקבוע נקודת מפגש ספציפית וקבועה.
• אחרי: תוספים, שינה, מדיטציה או מלטונין; לאכול 1–2 ארוחות גדולות ביום; לנוח במהלך הימים.

אם אתם מודאגים מהשימוש

המחקר עדיין לא קבע חד-משמעית אם MDMA ממכר. דפוסים בסיכון גבוה: מינונים גבוהים, שימוש יותר מפעם בחודש וסביבות לא בטוחות או חמות. הטיפול היעיל ביותר נראה כגישות קוגניטיביות-התנהגותיות (CBT). ראו גם את המדריך על תדירות, ירידה והתמכרות. תרופות SSRI הגנו על המוח בניסויים בבעלי חיים, אך אינן מומלצות למטרה זו.