מינון MDMA

ההמלצה המרכזית

לא יותר מ-120 מ״ג לסשן, כולל מנות חוזרות – בלי קשר למשקל.

ההנחיה השמרנית: לכל היותר 1.5 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף לכל הסשן (כולל מנות חוזרות), ובכל מקרה לא יותר מ-120 מ״ג – גם אם אתם שוקלים יותר מ-80 ק״ג.

בפאונד: משקל בפאונד כפול 0.68 (שווה ל-1.5 מ״ג לק״ג).

• 50 ק״ג (110 פאונד) – 75 מ״ג
• 70 ק״ג (154 פאונד) – 105 מ״ג
• 80 ק״ג (176 פאונד) – 120 מ״ג
• 90 ק״ג (198 פאונד) – 120 מ״ג (התקרה)

למה יש מספרים שונים במקורות

מקורות שונים נותנים נוסחאות שונות: ״משקל בק״ג ועוד 50 מ״ג״ (קלה לזכירה, אבל לאדם במשקל 50 ק״ג היא נותנת 100 מ״ג במקום 75); ״עד 125 מ״ג״; ו״להישאר מתחת ל-2 מ״ג לק״ג כולל מנות חוזרות״ למי שלא עומד ב-1.5 מ״ג לק״ג (לפי Matthew Baggott). כאן מוצגת ההנחיה השמרנית ביותר. חשוב לזכור שהתאמת מינון לפי משקל אינה מדויקת.

פעם ראשונה

0.8–1.2 מ״ג לק״ג, ולכל היותר 80 מ״ג. 80 מ״ג מוצע כמנה ראשונה טובה. כבר בסביבות 70 מ״ג צפויות אופוריה ואמפתיה מסוימות. מנה ראשונה נמוכה עוזרת לבדוק את טוהר החומר, מפחיתה סיכון במקרה של היפרתרמיה ממאירה שלא אובחנה, ומונעת את התחושה ש״אף פעם כבר לא יהיה כמו בפעם הראשונה״.

לא בפעם הראשונה

עד 1.5 מ״ג לק״ג ולכל היותר 120 מ״ג – בלי מנה חוזרת. לפי מחקר, הטווח האופטימלי (מקסימום השפעות רצויות ומינימום תופעות לא רצויות) הוא 81–100 מ״ג.

מנות חוזרות (בוסטרים)

ההמלצה החזקה: להימנע. מחוץ להקשר טיפולי אין יחס סיכון-תועלת טוב למנה חוזרת, ו-Baggott לא היה נותן בוסטר אלא כשיש תועלת ברורה (כמו בטיפול).

בפרוטוקול של MAPS ניתנת מנה ראשונה של 80 או 120 מ״ג ואחריה חצי מנה (40 או 60 מ״ג) כעבור 1.5–2 שעות; מקורות אחרים מציינים כ-2.5 שעות.

אם בכל זאת לוקחים מנה חוזרת: רק חצי מהמנה הראשונה, רק אחרי שהשיא עבר – לא לפני כשעתיים מהמנה הראשונה (הגישה הזהירה: ככל שמאוחר יותר) – ותמיד בתוך הסך הכולל של 1.5 מ״ג לק״ג / 120 מ״ג. לעולם לא לפני שהמנה הראשונה הגיעה לשיא, אלא אם מקור החומר והמינון ידועים לכם.

זמן עלייה

בדרך כלל כ-90 דקות; לעתים רחוקות 2–2.5 שעות. ב-5 הפעמים הראשונות או אחרי ארוחה גדולה – חכו לפחות 3 שעות לפני שאתם מחליטים שזה לא עובד.

אבקה וגבישים

האידיאל הוא לשקול כל מנה. איך שוקלים: קונים משקל עם דיוק של 1 מ״ג; מניחים עליו קלף משחק מקופל לחצי; מאפסים; מוסיפים כמויות קטנות בכפית עד למשקל הרצוי; ומקישים את קצה הקלף המקופל לתוך קפסולה.

אין משקל? השיטה ״לכתוש, לטבול, לחכות״ (של הארגון הבריטי The Loop): כותשים את הגבישים לאבקה דקה, מלקקים קצה אצבע, טובלים כמות קטנה, ומחכים 1–2 שעות לפני ששוקלים לקחת עוד.

כדורים

בדקו את הכדור במאגרים כמו ecstasydata.org. אם הוא לא מוכר – לכל היותר חצי כדור, וחכו לפחות 1.5 שעות לפני ששוקלים עוד.

טוהר ושינוי מקור

לפי ה-DEA (2009–2013), כ-87% מה״מולי״ לא הכיל MDMA כלל ורק 13% הכיל MDMA כלשהו; 46% מכדורי האקסטזי לא הכילו MDMA. חומרים כמו מתילון חלשים יותר למיליגרם – כך שמי שהתרגל למנה גבוהה של חומר מזויף נמצא בסיכון גבוה יותר כשהוא עובר ל-MDMA אמיתי באותה כמות. תמיד ״אפסו״ את המינון כשאתם מחליפים מקור. אם 120 מ״ג מרגיש חלש – ייתכן שהחומר מזויף או לא טהור. כדאי שלכל אחד תהיה ערכת בדיקה.

למה לא מינון גבוה יותר

מינונים גבוהים מגבירים רעילות עצבית ותופעות חמורות, כולל מוות. לפי Baggott, 1.5–1.7 מ״ג לק״ג (כ-100–125 מ״ג) כנראה לא יגרמו לשינויים מתמשכים במערכת הסרוטונין (לפי נתונים קוגניטיביים של MAPS), אבל ההשפעה על הדופק גדולה ממה שהיה רוצה; 1.5 מ״ג לק״ג גבוה מספיק, ו-120 מ״ג עשוי להיות גבוה מדי לאנשים קטנים. היו מקרי מוות אחרי יותר מ-125 מ״ג MDMA טהור; לא ידוע על מקרי מוות מ-MDMA טהור מתחת ל-125 מ״ג. המלצות המינון של Erowid גבוהות מדי. אין מינון ״בטוח״ אם יש לכם מצב רפואי שאוסר שימוש, או בסביבה חמה מאוד.

מקרי מוות מתועדים

• נערה בת 15 מתה 3 שעות אחרי 500 מ״ג MDMA בטוהר 91% (הטוקסיקולוגיה אישרה MDMA ולא PMA).
• אישה קטנת גוף מתה אחרי 500 מ״ג בטוהר 91% (כנראה היה לה מצב רפואי).
• מקרה מוות אחרי כ-750 מ״ג.
• ייתכן שמקרי מוות רבים קשורים למצבים רפואיים שבהם אסור להשתמש (לפעמים לא מאובחנים), כמו רגישות למכת חום או מחלת לב.

מידע נוסף

לפי הספר Acid Test, בניסויים בבעלי חיים לא נמצאה פגיעה מתמשכת בנוירוני סרוטונין במינון של 2.5 מ״ג לק״ג שניתן 8 פעמים במשך 4 חודשים. הפסיכותרפיסט Leo Zeff ציין שאנשים רוצים לעתים קרובות מינון גבוה ממה שהם צריכים.