MDMA: אינטראקציות, מצבים רפואיים ורעילות עצבית

מעכבי MAO (MAOI) – הכי מסוכן

MAOI + MDMA עלול להיות קטלני. חכו לפחות 3 שבועות מהמנה האחרונה.

חכו לפחות 3 שבועות מהמנה האחרונה של מעכב MAO לפני MDMA – זה חשוב מאוד. לפי MAPS היו מקרי מוות משילוב של MAOI ו-MDMA, ובמחקרים מפסיקים MAOI בהדרגה לפחות 5 זמני מחצית חיים ועוד שבוע. (בטבלה אחת בוויקי מופיעים 14 יום; ההמלצה השמרנית היא 3 שבועות.)

• דוגמאות: איזוקרבוקסזיד (Marplan), פנלזין (Nardil), סלגילין (Emsam), טרנילציפרומין (Parnate).
• גם איוואסקה, אולי רודיולה, ולעשן טבק יש פעילות של עיכוב MAO.

SSRI

תרופות SSRI מחלישות את השפעת ה-MDMA או מבטלות אותה. לא דווח על אינטראקציה מסוכנת, אבל אל תעלו את המינון כדי לפצות. אם מפסיקים SSRI – רק בהדרכה רפואית, ולחכות עד שחוזרים לבסיס. לא מפסיקים טיפול תרופתי על דעת עצמכם.

• דוגמאות: ציטלופרם (Celexa), אסציטלופרם (Lexapro), פלואוקסטין (Prozac), פרוקסטין (Paxil/Pexeva), סרטרלין (Zoloft), וילזודון (Viibryd).
• SSRI הגנו על המוח בניסויים בבעלי חיים, ומתן ציטלופרם כ-3 שעות אחרי MDMA הוצע באופן היפותטי – אבל זה מסיים את החוויה ואינו מומלץ למטרה זו.

שילובים מסוכנים נוספים

• מעכבי CYP2D6 – למשל בופרופיון (Wellbutrin) וריטונביר (Norvir; דווח על מקרה מוות אחד): להימנע אם נלקחו לאחרונה.
• היפריקום (St John's wort): להימנע.
• 5-HTP: לא ב-24 השעות שלפני או אחרי MDMA.
• סימפתומימטיים וחומרים שמעלים דופק ולחץ דם (קוקאין, אמפטמינים, חלק מתרופות האסתמה, קפאין): זהירות – במקרי מוות רבים היה מעורב קוקאין. קפאין הגביר בבעלי חיים חום גוף, דופק ופגיעה בסרוטונין.
• אלכוהול, אופיואידים ומדכאים: להימנע אם אפשר – מעורבים במקרי מוות רבים; אלכוהול פוגע בוויסות החום.
• THC: האריך את עליית חום הגוף בבני אדם.
• נוגדי חומצה (אנטאצידים): להימנע – מגבירים ספיגת אמפטמינים. מעכבי משאבת פרוטונים (PPI): לחכות כשבועיים אחרי הפסקה.
• DXM: זהירות.
• מעכבי COMT (כמו אנטקפון): לא מומלץ. גם EGCG הוא מעכב COMT ועשוי להגביר רעילות עצבית.
• סלגילין: לא מומלץ.
• פסיכדלים קלאסיים (LSD, ‏2C-B, פטריות): להימנע משילוב אם חוששים מרעילות עצבית.
• משככי כאבים (אספירין, איבופרופן, פרצטמול): להקפיד על מים ומלח בגלל סיכון להיפונתרמיה.
• אשכולית: אין ראיות לבעיה.

מצבים רפואיים – לא להשתמש

אלה סיבות להחרגה במחקרים ולהימנעות:

• לחץ דם גבוה לא מאוזן
• מחלת לב וכלי דם או מחלה של כלי הדם במוח
• שימוש לאחרונה ב-MAOI
• הריון, אפשרות להריון או הנקה
• היפרתרמיה ממאירה, אנהידרוזיס, מחלת central core, חום (פיבר) נוכחי או רגישות לחום
• נטייה לפרכוסים
• בעיות כבד
• היסטוריה משפחתית של היפרתרמיה ממאירה או תגובות קשות להרדמה

מצבים שדורשים זהירות

מצבים שסווגו במקור כ״לא בטוח״ (לפי Greer, ‏1986):

• מחלות לב
• פעילות יתר של בלוטת התריס (עשויה לתרום לעליית חום)
• סוכרת
• היפוגליקמיה
• הפרעה פרכוסית
• ירידה בתפקודי כבד
• מצב פסיכולוגי משבית
• חוסר יכולת לעמוד במאמץ גופני מתון
• רגישות למכת חום
• שימוש במעכבי CYP2D6
• אנהידרוזיס/היפוהידרוזיס (הזעה מופחתת)
• היפרתרמיה ממאירה ומצבים אחרים של ויסות חום

חום וסביבה

• לשמור על חום גוף תקין: להימנע מחום, מאוורר או מקלחת קרה; בהתחממות חמורה – למיון / מד״א 101.
• מקלחות חמות וג׳קוזי – מסוכנים.
• לפי מחקרים בחולדות, מומלץ לשמור על טמפרטורת סביבה מתחת ל-24°C ‏(75°F).

רעילות עצבית – מה ידוע

לפי חוברת החוקר של MAPS: מחקרי בעלי החיים השתמשו במינונים גבוהים פי 5–20 ממינונים אנושיים. אצל משתמשים כבדים (לעתים קרובות יותר מ-50 שימושים) נמצאו ליקויים בזיכרון מילולי ופחות אתרי SERT (נשאי סרוטונין). ב-22.1% מתוך 199 דיווחי מקרה היו בעיות פסיכיאטריות. סקירת הדמיה מוחית לא מצאה ראיות משכנעות לכך ששימוש מתון (פחות מ-50 סשנים או פחות מ-100 כדורים) גורם לשינויים מבניים או תפקודיים.

מה מפחית סיכון לפי הוויקי: ALA ו-ALCAR מומלצים בחום; הימנעות ממנות חוזרות מומלצת בחום (מנה אחת בלבד – הסיכון הנמוך ביותר); CoQ10 מומלץ (עם שומן); מינון של עד 125 מ״ג לכל היותר (חוקר אחר: פחות מ-120 מ״ג, ופחות מ-100 מ״ג לנשים קטנות גוף); שתייה עם אלקטרוליטים – מומלצת בחום, ושתיית יתר היא תמיד חשש, במיוחד אצל נשים. ההנחיה השמרנית באתר הזה: עד 1.5 מ״ג לק״ג ולא יותר מ-120 מ״ג.

מסתמי הלב

במחקר שהשווה 29 משתמשים ל-29 אנשים בקבוצת ביקורת, אצל 28% מהמשתמשים נמצאו מסתמי לב חריגים (לפי קריטריונים של ה-FDA לתרופות להפחתת תיאבון) לעומת אף אחד בקבוצת הביקורת. המשתמשים לקחו בממוצע 3.6 כדורים בשבוע במשך 6.1 שנים. המנגנון המשוער: קולטן 5-HT2B.

עוד מהוויקי

• PMA שנמכר כ-MDMA – מסוכן מאוד; בדקו את החומר.
• הריון – להימנע.
• מגנזיום גליצינאט עשוי לעזור בהידוק לסת (חריקת שיניים שוחקת אותן).
• קושי במתן שתן נובע מהידוק שלפוחית השתן (מנגנון אלפא-אדרנרגי).