השפעות ותופעות לוואי של MDMA
איך MDMA מרגיש, תוך כמה זמן הוא עולה, כמה זמן הוא נמשך, ומה תופעות הלוואי במהלך השימוש ובימים שאחרי.
חומרים קשורים: MDMA
איך זה מרגיש
MDMA טהור, בסביבה ובמצב נפשי חיוביים: אושר עז, תחושה שהכול טוב ומושלם, חיזוק תחושות המגע והגוף, אמפתיה, שיחות עמוקות יותר ותחושת אותנטיות. ההשפעות הרצויות נמשכות כ-3–4 שעות.
במחקר מוקדם (Greer, 29 משתתפים): 22 מתוך 29 דיווחו על מתח, רעד או הידוק בלסת; 23 מתוך 29 על עייפות (מכמה שעות ועד כמה ימים אחרי). כולם דיווחו על שינויים חיוביים בעמדות וברגשות; 16 הרגישו חמימות, רעננות, חיוניות, אופוריה ואהבה; 10 – יותר ביטחון וקבלה עצמית; 10 – הורדת מחסומים. במעקב של עד שנתיים, השיפור בתקשורת במערכות יחסים קרובות נמשך.
החוקר Bogenschutz מציין שחוויות עמוקות לא משנות אנשים אם הן לא חלק ממאמץ מאורגן; ריפוי טראומה לא סביר בלי עבודה מכוונת. משתמשים תיארו את החוויה כ״מפה״ – משהו שאפשר להגיע אליו גם בלי החומר, אבל דורש עבודה יומיומית; אחרים השוו אותה למדיטציה ולנוכחות ברגע.
תוך כמה זמן זה עולה
״זה לא עולה״ אינו סיבה לקחת עוד – חכו לפחות 3 שעות.
משתמשים חדשים, על בטן ריקה או כמעט ריקה: כ-60 דקות. משתמשים מנוסים: אפילו 30 דקות. לפי דפים אחרים, בדרך כלל כ-90 דקות ולעתים 2–2.5 שעות; ב-5 הפעמים הראשונות או אחרי ארוחה גדולה – חכו לפחות 3 שעות לפני שאתם מחליטים שזה לא עבד. תזמון שונה מאוד עשוי לרמז שזה לא MDMA אמיתי – בדקו את החומר.
כמה זמן זה נמשך
MDMA טהור: ההשפעות העיקריות נמשכות כ-3 שעות (בערך משעה 1 עד שעה 4); השפעות משניות – מכ-30 דקות ועד כ-7–8 שעות מהבליעה. בהערכות שונות: השפעות רצויות 3–7 שעות, ותופעות לוואי מ-3 ועד 12 שעות.
תופעות לוואי בזמן השימוש
- יובש בפה
- קושי להתרכז
- חרדה
- תחושת קור
- פגיעה בשיווי משקל ובהליכה
- רגליים כבדות
- הידוק לסת
- חוסר תיאבון
- הזעה
- צמא
- רגליים חסרות מנוחה
בניסויים קליניים: עלייה לעומת פלצבו
אחוז המשתתפים שדיווחו על התופעה, מעבר לקבוצת הפלצבו:
- חוסר תיאבון 66%; יובש בפה 64%; הידוק לסת 60%
- רגליים חסרות מנוחה 45%; צמא 44%; פגיעה בשיווי משקל/הליכה 44%
- סחרחורת 41%; הזעה 40%; תחושת קור 39% (במקור מופיע גם 31%); רגליים כבדות 38%
- קושי להתרכז 37%; דפיקות לב 37%
- תנועות עיניים מהירות 23%; תחושת חום 23%; עקצוץ בעור 22%; רעד 22%; עוויתות בשרירי הלסת 21%
- כאבי/מתח שרירים 20%; חרדה 19%; מתח 18%; נדודי שינה 17%; בחילה 17%; חולשה 16%
- מחשבות טורדניות 15%; שכחה 15%; הרהורים קודרים 12%; כאב ראש 11%; דחיפות במתן שתן 7%
- חוסר אנרגיה 0%; עייפות ונמנום דווחו פחות מבפלצבו (-11% ו--24%)
מה קרה בניסויים
בניסויים, תופעות הלוואי היו מתונות ובדרך כלל לא חמורות; הן חולפות, נחלשות במהלך הסשן וב-24 השעות שאחריו, ורובן חולפות תוך 3–4 ימים. חרדה צפויה בטיפול. הדופק ולחץ הדם עולים מעט. בשלב 2 (136 משתתפים), המקרה החמור ביותר היה גבר בן 50 עם דופק מוגבר שנשלח למיון ושוחרר באותו יום בלי טיפול. מתוך יותר מ-750 משתתפים דווח אירוע חמור אחד הקשור לחומר: עלייה בפעימות מוקדמות של החדרים (PVC) בסשן השלישי (125 מ״ג); המנה הנוספת לא ניתנה, וההחלמה הייתה מלאה למחרת.
בימים שאחרי
בימים הבאים: ירידה בתיאבון, סחרחורת ושינויים מתונים אפשריים במערכת החיסון עד 48 שעות. בשבוע שאחרי דווחו חרדה, עייפות, נדודי שינה, מצב רוח ירוד, שינה מוגברת, קושי להתרכז, ירידה בתיאבון וסחרחורת – אבל רק ירידה בתיאבון וסחרחורת היו גבוהות בבירור מפלצבו. לפי MAPS, מצב רוח ירוד בימים 1–7 דווח אצל 13% בקבוצת הפלצבו ו-13% במינון 100–125 מ״ג. ראו גם את המדריך על ירידה ותדירות.
רעילות עצבית וקוגניציה
שימוש תכוף או כבד עלול לרוקן את משאבי האנרגיה ואת ההגנות נוגדות החמצון של תאי העצב. לפי Baggott, 1.5–1.7 מ״ג לק״ג (כ-100–125 מ״ג) כנראה לא יגרמו לשינויים מתמשכים במערכת הסרוטונין; במחקר של MAPS, 125 מ״ג ועוד 62.5 מ״ג לא שינו את היכולות המנטליות, ואחרי שני סשנים של 125 מ״ג לא נמצאו הבדלים משמעותיים לעומת פלצבו במעקב של חודשיים. פרוטוקול MAPS: הפסקות של 3–5 שבועות, 2–3 סשנים. לפי הספר Acid Test, בבעלי חיים לא נמצאה פגיעה בנוירונים אחרי 8 מנות של 2.5 מ״ג לק״ג במשך 4 חודשים.
לפי DrugScience: משתמשים קלים ומזדמנים מראים פחות ליקויים ממשתמשים כבדים או קבועים; ייתכן שאימפולסיביות קודמת לשימוש; הקשר לדיכאון דו-כיווני; רוב השינויים בסרוטונין אינם ארוכי טווח (נתון שנוי במחלוקת); ייתכנו השפעות עדינות על הזיכרון; ולפי עדויות – ״הקסם הולך״ עם הזמן.