ערכות בדיקה ל-MDMA ומה באמת יש במולי

למה לבדוק

אם הבדיקה לא הראתה תוצאה חיובית ל-MDMA – אל תיקחו את החומר.

״מולי״ אמור להיות MDMA טהור – אבל לעתים קרובות הוא לא. לפי ה-DEA, בין 2009 ל-2013 כ-87% מהדגימות שנמכרו כמולי לא הכילו MDMA כלל. האמונה ש״לסוחר שלי יש חומר טהור״ נפוצה מאוד – ומסוכנת.

סדר העדיפויות: בדיקת מעבדה – אידיאלית; בדיקת ריאגנטים ביתית – הרבה יותר טובה מכלום; לא לבדוק – הגרוע ביותר.

מה מוצאים במקום MDMA

• DXM – היה נפוץ בעבר, נדיר הרבה יותר נכון ל-2017.
• MDA
• מתאמפטמין
• קתינונים סינתטיים (״מלחי אמבט״) – מתילון, אתילון, מפדרון, 4-MEC, ‏MDPV.
• PMA/PMMA – מדי פעם; מסוכנים מאוד.
• חומרי APB.
• גם קוקאין, אופיואידים ו-NBOMe הוזכרו.

נתונים מהשטח

• DEA ‏(2009–2013): כ-87% מהמולי לא הכיל MDMA.
• דו״ח DEA ‏(2015): הרבה ״MDMA/מולי״ היה בעצם קתינונים סינתטיים (מתילון, אתילון).
• ניו ג׳רזי 2014: חלק גדול מה״MDMA״ היה מתילון (MDMA אמיתי יקר מדי בשביל רווח); ניו יורק 2014: רוב ה״מולי הטהור״ הכיל קתינונים.
• מעבדת DEA בניו יורק (2011–2012): דגימות הכילו מתילון, 4-MEC, ‏MDA ו-MDPV – אבל לא MDMA.
• מערב פלורידה: 0% מהמולי שנבדק הכיל MDMA.
• מחקר מ-2005: 61% מהכדורים הכילו חומרים אחרים, 46% לא הכילו MDMA כלל, 8.65% הכילו מתאמפטמין.
• שני כתבים קנו 3 קפסולות ״מולי טהור״ בשתי ערים בארה״ב: אחת הייתה מלחי אמבט, אחת MDMA עם מת׳, ואחת MDMA עם קוקאין, מת׳ ואופיואיד.
• רופאים מציינים שמטופלים שמדווחים שלקחו ״מולי״ לעתים קרובות לא לקחו MDMA בכלל.

כדורים לעומת אבקה (נכון למועד כתיבת המידע)

נכון למועד כתיבת המידע (2017), כדורי אקסטזי בארה״ב היו טהורים יחסית ורובם הכילו MDMA – אבל זה יכול להשתנות, יצרנים יכולים להתחיל לזייף, וחלק מהכדורים באירופה מכילים MDMA אמיתי במינון גבוה ולא בטוח. מתאמפטמין במולי אינו דבר שלא נשמע עליו, אבל די לא סביר. בכל מקרה – בודקים. אין שום תירוץ לא לבדוק.

סוגי ריאגנטים

• מרקיז (Marquis) – הבדיקה העיקרית; מבדילה בין MDMA לבין מתילון, מלחי אמבט אחרים ו-PMA/PMMA.
• סיימון A ו-B ‏(Simon's) – מבדילה בין MDMA ל-MDA.
• מקה (Mecke) – חלופה למרקיז; מבדילה טוב יותר בין DXM ל-MDMA; פג תוקף מהר יותר.
• פרוהדה (Froehde) – אופציונלית; לחומרי APB.
• מנדלין (Mandelin) – לא ממש נחוצה ל-MDMA; הכי טובה לקטמין וקוקאין.
• שילוב מומלץ: מרקיז + סיימון (המלצה לארה״ב) או מרקיז + פרוהדה (המלצה לאירופה). ערכה אחת בלבד – מרקיז (פחות בטוח מאשר להוסיף סיימון).

איך לקרוא את התוצאה

• מרקיז עם MDMA: הבזק סגול ״מלכותי״ בוהק למשך כ-0.5–5 שניות ואז שחור.
• הבזק צהוב, אדום, ירוק או צבע אחר – כנראה תערובת.
• ישר לשחור בלי סגול – חשוד: ייתכן טוהר גבוה, אבל גם מהילה; עשו בדיקה נוספת. כדורים דחוסים הולכים לעתים קרובות ישר לשחור (אולי בגלל חומר מליכד).
• שחור ״בוצי״ – ייתכן תערובת.
• נשאר סגול 15 שניות ומעלה – לא MDMA.
• טיפ: סובבו את הטיפה כדי לראות שוליים דקים סגולים, או החזיקו מול האור.
• מקה עם MDMA: הבזק ירוק. אם ראיתם סגול במרקיז או ירוק במקה, אין צורך בפרוהדה.

שלבי הבדיקה

• מתחילים במרקיז ומתבוננים ברצף הצבעים.
• אם התוצאה ישר-לשחור או בוצית – בדיקה שנייה (למשל סיימון).
• בדיקה שלישית לביטחון נוסף.
• בדיקת טוהר – רק אחרי הריאגנטים (האמינות שלה לא הוכחה סופית).
• עקבו אחרי הוראות היצרן.
• אם אין תוצאה חיובית ל-MDMA – לא לוקחים.

מגבלות

• תוצאה חיובית ל-MDMA לא שוללת חומרים נוספים – ריאגנטים מראים נוכחות, לא טוהר.
• כדורים לא תמיד אחידים.
• חלק מהבדיקות מזהות חומר אחד רק כשהשני לא נמצא (למשל מנדלין עם PMA/PMMA ו-MDMA).
• ערכות פגות תוקף: אפשר לשמור 6–12 חודשים במקרר; מקה פג מהר יותר.
• בדיקות מעבדה אנונימיות כמותיות קיימות, בעיקר באירופה.