הרואין (ופנטניל באספקת האופיואידים)

מה זה?

הרואין (דייאצטילמורפין) מופק מפרג האופיום ושייך לקבוצת האופיואידים. אופיואידים נקשרים לקולטני אופיואידים במוח; גם הגוף מייצר אופיואידים משלו, כמו אנדורפינים.

הוא מגיע כאבקה לבנה או חומה, או כחומר חום כהה ולעיתים דביק (״טאר״).

לרוב מעשנים או מזריקים אותו, כי בדרכים האלה הוא ״מכה״ חזק יותר, אבל אפשר גם להסניף או לבלוע. ״דופ״ הוא כינוי סלנג לאופיואידים מהרחוב.

השפעות

• שיכוך כאבים עוצמתי.
• בדרך כלל מרגישים שביעות רצון והרפיה עמוקות, ולעיתים ״נודים״ (nodding) – נכנסים ויוצאים ממצב הכרה. לא כולם חווים אופוריה.
• ה״נוד״ דומה מאוד למצב החלומי שלפני ההירדמות, ורבים מופתעים עד כמה הוא יכול להיות פסיכדלי. מנות יתר מתוארות לעיתים קרובות כמו נפילה לשינה עמוקה.
• זהו מדכא: הוא מאט את הנשימה ואת הדופק ומוריד את לחץ הדם.
• תופעות לוואי: בחילה, הקאה, ישנוניות, דיבור מעורפל, עצירות וגירוד.
• אצל אנשים רבים הרואין מביא תחושת חום שמושווית להתאהבות. זה מגביר את הסיכון לשימוש כפייתי אצל מי שמתמודדים עם מצוקה רגשית או עם בעיות בריאות נפשית או גופנית אחרות.

זמן השפעה

• בהזרקה או בעישון: מורגש בתוך שניות ספורות. בהסנפה: בתוך 5–15 דקות.
• ההשפעה נמשכת בדרך כלל 3–5 שעות, בהתאם לדרך הצריכה.

מינון

המינון משתנה מאוד לפי הטוהר, הסבילות ודרך הצריכה. כיום יש מעט מאוד הרואין אמיתי בשוק.

• טווחי מינון של הרואין אמיתי: כ־5–8 מ״ג בהזרקה, 15–25 מ״ג בעישון, 20–35 מ״ג בהסנפה.
• הורידו תמיד את המינון כשאתם משתמשים בסביבה חדשה או מתחילים אצווה חדשה.

סיכונים ותופעות לוואי

רוב ההרואין כיום מכיל פנטניל, והוא אינו מעורבב באופן אחיד בשקית. אם בודקים אופיואידים ברצועות בדיקה, מומלץ לבדוק גם ברצועות לפנטניל וגם ברצועות לקסילזין. בבדיקת פנטניל: מרסקים ומערבבים היטב, וממיסים את כל המנה או בודקים לפחות 10 מ״ג (50 מ״ג לקבלת מידע רב יותר).

• רוב ההרואין כיום מהול בפנטניל או מוחלף בו לגמרי. וגם כשלא, עוצמת האצוות משתנה מאוד, ולכן הרואין הוא אחד הסמים שהכי קל לקחת מהם מנת יתר.
• משתמשים רבים מזריקים קודם ״זריקת ניסיון״ קטנה. כיום זה עובד פחות טוב, כי פנטניל ואופיואידים סינתטיים חזקים אחרים כמעט אף פעם לא מעורבבים באופן אחיד בשקית: בחלק אחד ייתכן שאין פנטניל בכלל, ובחלק אחר של אותה שקית תהיה מנה קטלנית.
• מנות יתר של אופיואידים הורגות כי הנשימה והדופק מואטים עד שהם נעצרים.
• שימוש כפייתי: אפשר לפתח מערכת יחסים בעייתית עם הרואין. שקלו הפסקה אם אתם משתמשים בו באופן קבוע כדי להתמודד, או אם אתם חרדים מאוד לוותר עליו. השתמשו במתינות והימנעו משימוש יומיומי.
• שימוש תכוף עלול להוביל לתסמיני גמילה מאוד לא נעימים, שמקשים מאוד לשמור על הגבולות המקוריים ולהפסיק בגלל ה״חולי״.

שילובים מסוכנים

שילוב הרואין עם מדכאים אחרים, כמו אלכוהול, בנזודיאזפינים (למשל קסנקס) או GHB, מגביר מאוד את הסיכון למנת יתר ולמוות.

תגובה למנת יתר

נשימה איטית מ־7 פעמים בדקה או היעדר נשימה = מצב חירום. נלוקסון ומד״א 101 מיד.

נלוקסון (״נרקאן״) מבטל מנות יתר של אופיואידים. בהתאם לצורה, נותנים אותו כתרסיס לאף או בזריקה לשריר.

• אם מישהו נושם פחות מ־7 פעמים בדקה, או לא נושם בכלל: תנו נלוקסון אם יש לכם, והתקשרו למד״א 101.
• אם הלב שלו מפסיק לפעום, התחילו החייאה.
• סימן לחוסר חמצן: השפתיים, האף, האצבעות ואצבעות הרגליים עלולים להכחיל או להאפיר.